פסק-דין בתיק ת"א 10290-08-09

התובעת בתביעה זו הינה חברה המספקת חומרי עבודה, צבע ואינסטלציה.

הנתבעת 2 הינה חברה בתחום הבניין והאינסטלציה אשר בעליה הינו הנתבע 3 (להלן - "אברהם") ואילו הנתבע 1 (להלן - "חיים") הינו בנו של אברהם.

ביום 18.11.09 ניתן פסק דין נגד הנתבעים 2-3 בהעדר כתב הגנה. פסק דין זה עניינו הנתבע 1 בלבד.

התובעת טענה כי במהלך חודש נובמבר 2006 פנה אליה חיים וביקש לבצע אצלה הזמנות של חומרי בנין ואינסטלציה המסופקים על ידה. חיים הסביר כי החומרים דרושים לו במסגרת מכרז בו זכה לביצוע עבודות לעיריית חיפה. הוסכם, כי החומרים יסופקו לחיים במקום עסקה של התובעת, בהתאם לתעודות משלוח שיירשמו על שמו או על השם "אלבו" וכי התשלום יהיה בתנאי "שוטף + 60 יום".

התובעת הציגה מסמך מיום 28.1.07, נספח א' לכתב התביעה, בו הועלו, לטענתה, הסכמות הצדדים על הכתב ובמסגרת זו התחייב חיים להיות אחראי כי כל החומרים שיילקחו על שם "חיים אלבו" או "אלבו" ישולמו על ידי חיים. אביו, אברהם, חתם גם הוא בתחתית המסמך.

לטענת התובעת, חרף אספקת החומרים לחיים, לא שולמה תמורתם. אמנם, חיים מסר לידי התובעת מספר המחאות, בגין חלק מהחוב, על שם הנתבעת 2, אולם המחאות אלה לא כובדו על ידי הבנק מסיבות של "אין כיסוי מספיק" ו"חשבון מוגבל".

חיים הכחיש את טענות התובעת. לטענתו, החוב שייך לנתבעת 2 ולאביו אשר הינו בעל מניות יחיד בחברה, אולם לו עצמו אין קשר לחוב זה ואין עליו חובה לשלם עבורו. בכתב ההגנה, טען כי היה פעמים ספורות בלבד אצל התובעת וכי אינו מבין כיצד "שורבב" שמו על תעודות המשלוח ומעולם לא הועסק על ידי הנתבעים 2 או 3 אלא סייע לאביו בעסקיו ותו לא.

עדויות התובעת

מטעם התובעת העידו מר שמואל יונאי, בעלים (במשותף) של התובעת ומנהלה, מר ארקדי רוזמן, אחראי מחלקת האינסטלציה אצל התובעת ומר ברוך משעלי, קבלן עבודות חפירה.

בתצהירו טען מר יונאי כי הוא מכיר את הנתבעים מזה כעשרים שנה, ככאלה שעוסקים בענף הבניה ביחד ולחוד. במהלך חודש נובמבר 2006 נפגש עם חיים אשר הודיע לו כי זכה במכרז לעבודה מטעם עיריית חיפה וביקש לפתוח חשבון אשראי על מנת לבצע הזמנות לחומרים שונים. לטענתו, עקב מידע שהיה בידו לפיו מצויים הנתבעים בקשיים כלכליים, הסכים לפתוח חשבון אשראי קצר בלבד ובאחריות אישית של חיים לתשלום מלוא הכספים.

בהתאם, הגיעו אל התובעת, ביום 28.1.07, חיים ואביו ולבקשת מר יונאי, חתמו על הסכם לקבלת חומרי בניין, במקום עסקה של התובעת לפי תעודות משלוח שיירשמו על שם חיים בעצמו או על השם "אלבו" כאשר הוסכם כי חיים יהיה אחראי אישית לתשלום. על ההסכם חתמו חיים ואביו.

מר יונאי ממשיך וטוען כי התובעת סיפקה לחיים חומרים על פי הזמנתו ומסרה לידיו תעודות משלוח הרשומות על שמו, אולם הלה לא שילם את תמורתן.

בעדותו בבית המשפט, ממשיך מר יונאי ומעיד כי כרטיס הנהלת החשבונות של הנתבעת 2 אצל התובעת היה על שם חיים (פרוטוקול, עמ' 15, שורה 18), כי חיים הציג בפניו מצג לפיו הנתבעת 2 עברה לידיו, זאת כאשר אביו נמצא לידו (עמ' 17, שורה 26) ואף התחייב לשלם חוב ישן באמצעות המכרז שזכה בו כעת (עמ' 16, שורה 1 וראה גם עמ' 19 ש' 17-20), אף כי חוב זה אינו נדון בתיק זה.

מר רוזמן העיד בתצהירו כי הוא מכיר את הנתבעים במשך שנים רבות כמי שעוסקים בתחום האינסטלציה. בבית המשפט העיד כי היה נוכח בעת חתימת ההסכם בין הנתבעים לתובעת וכי חיים היה במקום יחד עם אביו (עמ' 11, שורה 5) ואמר כי הוא לוקח על עצמו את החברה (עמ' 11, שורה 19) וכי אביו אינו שייך עוד לעסק (עמ' 12, שורה 23).

מר ברוך משעלי העיד אף הוא וטען כי הוא מכיר את הנתבעים מעבודות קודמות שביצע וכי גם בפניו טען חיים כי הוא מנהל את העסק (עמ' 8, שורה 10). לדבריו, חיים חתם בפניו על שיקים וגם פנה אליו בקשר לעבודות מסויימות. מר משעלי מסר כי הגם שהנתבעים נותרו חייבים לו, החליט שלא לתבוע אותם מאחר שלא היתה לו ערבות אישית כלשהי והוא הבין מבדיקה שערך בעיריית חיפה לגבי אותו פרויקט, כי לנתבעת 2 לא נותרו עוד כספים או זכויות לכספים.

עדויות הנתבע